כפי שציינו בכתבות קודמות, ברגע שבחרתם מאיזה צד להקיף את האי אין לכם כל כך אפשרות לחזור בכם, כי קיימים פרקטית רק שלושה מעברים בין צדי האי. אלה הם (מצפון לדרום) כביש 7, כביש 73 (דרך ארת'ורז פאס) וכביש 8 (דרך לייק טקאפו). כאן אדון בשניים האחרונים.
ארת'ורז פאס (Arthur's Pass) הוא, כמו שהשם שלו רומז, מעבר הרים שנחצב על מנת לאפשר מעבר בין קרייסטצ'רץ' לגריימאות'. כמו שאפשר לצפות מכביש שחוצה את שדרת ההרים של האי הדרומי, זו דרך עוצרת נשימה ביופייה שהדובדבן שבקצפת שלה היא העיירה הקטנטנה עצמה, שבה נמצאים ה-DOC וחנויות המזכרות. יש כמה וכמה מסלולים באזור של הפאס, ברמות קושי משתנות. מומלץ מאוד להתייעץ עם הדוק לפני תחילת מסלול כלשהו, כי גשם שיתפוס אתכם לא מוכנים באמצע טרק האוולאנץ' (Avalanche Track), לדוגמה, יכול לסכן את חייכם חד משמעית.
אפשר להגיע לארת'ורז פאס גם כגיחה מכל אחד מצדי האי (שעה וחצי מ-Kumara בחוף המערבי, שעתיים וחצי מקרייסטצ'רץ').
המעבר השני הוא כביש 8, שיוצא מאזור וואנקה ומגיע עד לקרייסטצ'רץ', ועובר בדרך בשלוש אטרקציות עיקריות – מאונט קוק והאגמים טקאפו ופוקאקי. הדרך הזו פחות הררית ופחות יפה מזו של ארת'ורז פאס (פחות יפה בקנה מידה ניו זילנדי, משמע יפה מאוד), אבל הנקודות האלו מפצות ובגדול. בין אם אנחנו מדברים על מאונט קוק האגדי שחובה לבקר בו בטיול בניו זילנד ובין אם על האגמים המשגעים האלה שמתחרים ביניהם בתואר אגם הטורקיז הכי יפה בניו זילנד, אין ספק שהם שווים את הנסיעה מכל כיוון שממנו תגיעו.
מאונט קוק, שנמצא בנקודה תקועה כמעט כמו המילפורד, הוא בהחלט פסגה בטיול, תרתי משמע. הקרחונים שלו עוצרים נשימה, יפים ומרשימים הרבה יותר מפוקס ופרנץ' גוז'ף שנמצאים ממש מעברו השני אבל במרחק של כמה שעות טובות של נסיעה. כדי להגיע אליו תצטרכו לסטות מכביש 8 לאורך אגם פוקאקי ואחרי ארבעים דקות של נסיעה תגיעו לכפר שממנו יוצא כביש לחניון של תחילת המסלולים השונים. ישנם כמה מסלולים שמספקים נקודות מבט שונות על הרכס המשגע הזה, מותאמים לרמת הכושר שלכם. עם זאת, מומלץ מאוד להתאמץ ולטפס למיולר האט (Muller Hut), או לפחות עד ל-Sealy Lookout. אפשרי בהחלט לטפס אליה ולרדת חזרה לחניון באותו היום, גם אם אתם לא בכושר שיא. אם אתם רוצים לרווח או לנסות את מזלכם לתפוס את הזריחה ממנה, שביום טוב היא מחזה מרהיב שקשה להתחרות בו, אפשר להזמין מקום מראש (חובה, ומומלץ מוקדם) ולישון בה. רק אל תשכחו, ככה או ככה, להביא אתכם משקפי שמש. השלג מסנוור בטירוף. לאלו שבכל זאת נרתעים מהטיפוס (שכולל 1964 מדרגות), המסלול ל-Hooker lake אורך כשלוש שעות הלוך חזור ומספק גם הוא נקודת תצפית יפה מאוד על הרכס.
האגמים טקאפו ופוקאקי, שניהם נמצאים ממש על הכביש, הם אגמים עם צבע טורקיז משגע אבל בלי הרבה מה לעשות בהם מלבד אולי טיולי אופניים וקפה על הגדה. עם זאת, האזור הזה נחשב לאחד מהטובים בניו זילנד לצפייה בכוכבים (סטאר גייזינג – Star Gazing בעגה המקצועית), ולכן מומלץ לתזמן את הלינה שלכם בו לתחילת חודש עברי או לסופו. ליד לייק טקאפו יש אפילו מצפה כוכבים מקצועי ורשמי של אוניברסיטת קאנטרברי (Mt. John Observatory), שהכניסה אליו בתשלום.
צילום: ישראל רוזנשטיין